כשאני חושבת על ארוחת בוקר בבנדיקט, גל נוסטלגיה מתוקה סוחף אותי כמה שנים אחורה, לתקופה קצת אחרת.
כשעוד גרתי בבית, היה לנו מנהג קבוע של ״זמן איכות אמא ובת״ בארוחת בוקר מפנקת בכל יום שישי – כל פעם היינו מנסות להשתדרג ולמצוא את המקום שמציע את ארוחת הבוקר המושלמת.
זה קצת מצחיק, אבל אחרי שכבשנו את כל יעדי ארוחות הבוקר בירושלים, הפינוק האמיתי היה לנסוע במיוחד לתל אביב ולהתפנק בארוחת מושחתת במיוחד בבנדיקט.
כן, גם אם הסיבה לנסיעה הארוכה יחסית הייתה אך ורק ארוחת הבוקר – חזרנו פעם אחר פעם.
אין ספק שההמתנה בימי שישי לארוחת בוקר בבנדיקט היא ארוכה ולעיתים אף מייאשת, אבל ברגע שהיינו מתיישבות במסעדה ומקבלות את סלסלת הלחמים השופעת שיצאה בדיוק מהתנור לצד חמאה, ריבה ונוטלה – תמיד הרגשנו שהגענו בדיוק למקום הנכון.
מאז, זרמו קצת מים בנהר ואפשר להגיד שהצורך המתמיד שלי בגיוון והרצון לגלות מקומות חדשים מעט הרחיק אותי מהאימפריה הבלתי מעוררת של ארוחות הבוקר דאז.
בכל אופן, בתחילת השבוע הגענו, דניאל ואני, לתל אביב כדי לבסס את הקשר באופן רשמי – להתחתן {קולולו!!!}, או יותר נכון להנפיק תעודת זוגיות, והתחשק לנו להתפנק בבראנץ׳ איכותי ומושחת ללא גבולות, כזה שמסמן חגיגה אמיתית.
בנדיקט השיקו לאחרונה תפריט חדש ואין ספק שזו סיבה מספיק טובה כדי לחפש את הסניף הקרוב ביותר ולבדוק מה השתנה מאז הפעם האחרונה שאכלתי שם.
הגענו לסניף הראשון והאינטימי יותר של הרשת, זה שיושב על רחוב בן יהודה פינת ז׳בוטינסקי.
האווירה במקום כל כך נעימה ומזמינה, גם מבחינה עיצובית וגם מבחינת צוות המלצרים המקסים שדאג להסביר לנו על הספיישלים החדשים ועל תפריט האלכוהול המורחב.
בשניה הראשונה שהונחו התפריטים על שולחננו, עוד לפני שהספקתי לבחון את המנות, לא יכולתי להסיט את מבטי מתפריט הקוקטיילים היפה של המקום, שמתוכו קפץ לי לעין קוקטייל מימוזה אננס {29₪, או במקום השתייה של הארוחת בוקר בתוספת של 9₪}.
אני אוהבת מימוזה קלאסית, כזו שמורכבת משמפנייה ומיץ תפוזים, אבל כשמפתיעים אותי עם מימוזה בטעמים חדשים ומעניינים, ובמיוחד כשמדובר באננס, אפשר להגיד שהצליחו לקנות אותי.
לאחר שהוזמן האלכוהול, התפנינו לבחינה מקיפה של תפריט ארוחות הבוקר של המקום. אחרי הכל, במסעדה שהקונספט שלה נע סביב ארוחות בוקר מכל העולם, קצת קשה להחליט לאן אתה רוצה שהחך שלך יקח אותך הפעם…
ארוחה ישראלית קלאסית?
אולי משהו אמריקאי?
מקסיקני?
או אנגלי?
אין ספק שהמגוון עצום וקצת קשה להחליט, אבל לאחר התייעצות קצרה עם המלצרית נפל הפור – דניאל הזמין פילי צ’יזסטייק מתוך תפריט ה- Breakfast In Bread ואני הזמנתי שקשוקה ירוקה מתוך תפריט הספיישלים.
אבל לפני שנדבר על העיקריות, תנו לי לספר לכם קצת על המנות הראשונות שהזמנו.
מנות ראשונות זה אחד הדברים שאני הכי אוהבת לאכול במסעדות, לפעמים אפילו יותר מהמנה העיקרית, כי הן מאפשרות לטעום קצת מכל דבר. בבנדיקט כנראה מסכימים איתי כי הם מציעים מגוון גדול של מנות ראשונות במחירים אטרקטיביים מאוד {12-27₪} שלא מוצאים כמעט במסעדות בתל אביב, או בישראל בכלל.
מנה חדשה בתפריט ה״צלחות הקטנות״ היא מגדל בבל – פרוסות חציל מטוגן ועגבנייה צלויה על לביבות תפו״א עם ביצה קשה ורוטב טחינה ועמבה {19₪].
במילה אחת – וואו.
אני אוהבת סביח, מאוד, אבל אני חייבת להודות שממש לא ציפיתי שמנה שמבוססת על סביח {להוציא הפיתה} תצליח להשתוות ואולי אפילו להתעלות על המקור. במנה הזו יש שילובי מרקמים כל כך מוצלחים – שכבות של עגבניות צלויות, מעט רכות, מעל הלביבות הקריספיות והחציל שטוגן בדיוק כמו שצריך {וממש לא ספוג בשמן} ומעל הכל ביצה קשה פרוסה ורוטב טחינה עם נגיעה עדינה מאוד של עמבה – כזו שמורגשת בעיקר בניחוח ולא משתלטת על המנה.
את הרוטב, אגב, לא יכולתי להפסיק לנגב מהצלחת עם הלחם גם לאחר שהמנה חוסלה.
השנייה שהזמנו הייתה פטריות פורטבלו – מושרות בשמן זית, שום וטימין, צרובות על הגריל עם גבינת עיזים וויניגרט בלסמי {24₪}.
קיבלנו 4 פטריות בשרניות במיוחד, מתובלות בדיוק במידה הנכונה שהשתלבו היטב עם גבינת העיזים וטעמי הבלסמי. כן, אני יודעת, הקונספט של פטריות ממולאות בגבינה הוא דיי בנאלי וחרוש, ועדיין יש סיבה לכך שזו אחת המנות המצליחות של הרשת.
ואיך אפשר שלא לציין את הכוכבת של המסעדה – סלסלת הלחמים המדהימים שהוגשה לנו בתחילת הארוחה ונושנשה בשילובים הזויים של נוטלה-גבינת עזים-ריבה-סביח וחוזר חלילה לאורך כל הארוחה.
כן, כשאני מגיעה לבנדיקט חזרזירת הפחמימות שלי משתחררת לחופשי, וזה יכול להיות קצת מפחיד 
בחזרה לארוחות הבוקר עצמן…
הפילי צ’יזסטייק – סנדוויץ׳ ענק המורכב מג’בטה טרייה, נתחי שייטל עסיסי צרובים במחבת עם בצל, פטריות, גבינת גאודה, איולי צ’יפוטלה ו-2 ביצי עין שמוגש עם עגבניות שרי צלויות, קטשופ פלפלים, צ’יפס ובירה {72₪}.
לפני שאני מתחילה להלל את הסנדוויץ׳ המושלם הזה אני חייבת להגיד שצריך להצמיד לו הפנייה לצנתור או מינימום מנוי שנתי לחדר כושר. קיצר, אם אתם בדיאטה, או מנסים לשמור על המשקל, אל תחשבו עליו בכלל.
אבל מאחר ואנחנו רצינו ללכת על ארוחה מושחתת בכוונת תחילה, אין ספק שמדובר באחד הסנדוויצ׳ים הטובים שטעמתי – הוא הגיע אלינו לוהט הישר מהמטבח, ג׳בטה רכה שמחבקת את כל הטוב שיש למנה הזאת להציע.
השייטל נחתך בדיוק כמו שצריך – לנתחים קטנטנים שמשתחררים אט-אט עם כל ביס ולא מפרקים את הסנדוויץ׳ לאחר ביס אחד בלבד, הגאודה נמסה וביצי העין כיסו את כל המרכיבים כמו שמיכה נעימה. גם הצ׳יפס שהוגש לצד הסנדוויץ׳ היה חם וקריספי – פשוט מנה יאמי!!
כמו ששמתם לב, המנה הזאת היא לא בדיוק breakfast material כמו שאנחנו הישראלים מכירים ואוהבים, וניתנת לעיכול מארוחת בראנץ׳ מאוחרת ואילך. כך שאם נפשכם חשקה בסנדוויץ׳ איכותי, בשרי ומשביע – בנדיקט זה המקום בשבילכם; והמחיר? בתכל׳ס בהתחשב בגודל המנה והתוספות הנלוות אליה הוא סביר לגמריי.
מדובר באמת במנה ענקית, שמתאימה בכיף לשני אנשים לצד המנות הראשונות {אין לי מושג איך דניאל הצליח לאכול כמעט את כל המנה, ועוד אחרי הראשונות}.
השקשוקה ירוקה – שתי ביצים שהוכנו בדיוק לבקשתי על תבשיל תרד, ברוקולי, זוקיני ואפונה בשמנת עם גבינה בולגרית, מוגשת עם סלסלת הלחמים, סלט ירוק ושתייה {69₪}, הייתה טובה גם היא והגיע מהבילה ומתובלת היטב.
הסלט הקטן היה דיי מאכזב – גוש של חסה עם רוטב, טוב נו – כנראה שבריאות זה לא הצד החזק כאן…
כפי שנשקף מהתמונות אכלנו, והרבה.
אבל איך אפשר לאכול בבנדיקט ולוותר על הפנקייקים המושלמים, עבים אך כל כך אורירים שמגיעים בערמה המוכרת והאהובה?!
אי אפשר. {אל תסתכלו עלינו ככה…}.
אז הזמנו את הפנקייקס בננות – אותה בלילה אהובה וטובה בתוספת בננות, עטופים בחלב מרוכז ממותק וקוקוס קלוי ולצידם סלט פירות טרי וטעים {41₪}. אני באמת לא חושבת שאני מסוגלת להעביר לכם את ההרגשה שעברה לי בגוף עם כל ביס שלקחתי מהמנה הממכרת הזאת, סוג של אופוריה שמימית.
סלט הפירות היה בדיוק במקום והצליח לאזן טיפה את המתיקות של המנה ולהכניס קצת רעננות לכל הסיפור הדיי כבד הזה…
אוי-ווי זה היה הרבה אוכל.
אפשר להגיד שהארוחה הזאת הייתה היחידה שאכלנו כל היום {מלבד סלט קטן שאכלנו בערב בבית מפאת רגשות אשמה שהחלו לבצבץ}.
אחרי הארוחה המפנקת הזאת אין ספק שתקופת הצינון שלקחתי מבנדיקט הסתיימה באופן סופי, ואני לא מדברת רק על ארוחות בוקר או בראנץ׳ – בבנדיקט אפשר לחגוג גם בצהריים, גם בערב ואפילו בלילה, כי כמו שאומרים בבנדיקט – ״ארוחת בוקר לא מגדירה זמן, אלא תפיסת עולם״.
הפוסט ארוחת בראנץ׳ מושחתת בבנדיקט הופיע ראשון בהדוניסטית